זה זמן נוח עכשיו?

אז לא. אם אתם כמוני, שלא ״עפים״ מלדבר על עצמם ככה סתם ביומיום, זה אף פעם לא זמן נוח.

אבל מה לעשות, שברוב רובם של המקרים, לפני שמזמנים אותנו לראיון אישי – מתקשרים לעשות ראיון טלפוני, או בשמו הפחות-מלוטש – שיחת סינון.

מדובר בשיחה של כ-10 עד 20 דקות, בה ניתנת לנו ההזדמנות לעשות רושם ולגרום לצד השני להתעניין בנו עד כדי קביעת ראיון פנים-אל-פנים. (או עוד ראיון טלפוני, אבל זה במקרים מאוד ספציפיים).

 

לפני חודש ככה, חברה שלחה לי כתבה שמדברת על 11 הצעדים להצליח בראיון טלפוני. הכתבה התפרסמה מטעם אחת מחברות ההשמה בארץ ועל אף שהשנה היא 2017, היו שם כמה טיפים ש-איך לומר- מתאימים לעשור הקודם, לפחות לדעתי. למה? כי בעיני, שיחת הסינון הזו (ובכלל כל עניין הראיונות, אבל על זה ארחיב בפוסט אחר) היא דו-צדדית! ובאותה מידה בה המתקשר בודק את התאמתי לחברה – גם אני מקבלת הצצה ראשונית לאנשים שם ולהתנהלות. having said that, אני מסכימה שזה ראיון לכל דבר ולכן צריך להיות מוכנים אליו. אז קחו כמה טיפים. עליי.

 

לענות או לא לענות?

העובדה שאני מחפשת עבודה, לא אומרת שאני צריכה להיות זמינה 24/7 ולא חייבת לענות לכל שיחה נכנסת (אגב, זה תקף תמיד. גם לשיחות שאינן של חיפוש עבודה. אופס, busted).

נשמע מוזר?! בתקופות קודמות בחיים בהן חיפשתי עבודה, לא חשבתי ככה. הייתי עונה לכל טלפון, גם אם הרגע התעוררתי. עכשיו, לא יודעת מה אתכם, אבל אני לא בדיוק טיפוס של בוקר. לקום לריצה או לאימון זה סבבה, כי זה לא מצריך דיבורים. אבל להתחיל לנאום ולהלל את עצמי לפני שצחצחתי שיניים?! שאלוהים יעזור לי!

ומה אם אני בחדר כושר או בבית קפה, או עושה קניות בסופר? אז אין חוקים, ואני עושה את מה שמתאים לי באותו רגע –

בא לי לענות ולדבר תוך כדי שהכרוז מציע לחמניות טריות במחלקת מאפים? סבבה.

בא לי לענות ולהגיד שאני בפגישה אחרת ואשמח אם יתקשרו מאוחר יותר במקום לדבר באמצע בית קפה/מסעדה? גם סבבה.

בא לי לא לענות (השם ישמור!) ולתת להם להשאיר לי הודעה או לשלוח סמס/מייל? הולך.

כל הרעיון הוא כמה אני עכשיו יכולה להיות מרוכזת בשיחה עצמה ולצמצם הפרעות רקע.

אגב, למקרים הבודדים שהשיחה הזו תואמה מראש – תדאגו להיות במקום שיאפשר ריכוז ושיחה ללא הפרעות, ברור – נכון?

 

לכתוב, לכתוב, לכתוב

עליתם עלי – אני אוהבת לכתוב.

כן, הייתי מאלו שמסכמות את ההרצאות בלימודים. (למעשה, עד היום המחברות שלי מתועדות בספריית המרכז הבינתחומי).

וכן, אנחנו בעולם חדש, והכל מקלידים במחשב.

כן, נכון. אבל שמתי לב שאני כותבת יותר מהר כשזה על דף (אולי כי אין לי עברית על המקשים בלפטופ [כן, תעריכו…], ואולי כי על הדף אני יכולה לכתוב קיצורים ולתקן אח״כ?! ואולי סתם כוחו של הרגל).

רגע, מה רציתי להגיד בזה?! אה, כן – שתמיד יש לי דפים ועט בקרבת מקום, גם באוטו (וכן, קרה שעצרתי בצד כדי להתרכז בשיחה ולרשום מה מדברים איתי).

למה? לרוב, מי שמתקשר – ואני מרשה לעצמי להגיד את זה כי עשיתי את זה כשהייתי בצד השני – יש לו איזה ״נאום״ מוכן. ואז הוא מדבר ברצף ומספר על החברה והתפקיד ומה הם עושים ואיפה המשרדים ו…אין אפשרות או שלא נעים להפריע באמצע, וזה בהחלט עוד מידע בנוסף על מה שכתוב באתר של החברה או במודעת הדרושים שפורסמה.

לכן אני אוהבת לכתוב כל מה שאמרו לי – שם המתקשר, שם החברה, גודל החברה, מיקום משרדים (בארץ ובחו״ל, אם יש), במה החברה עוסקת (ה״אודות״ של חברה שמופיע באתר הוא יותר שיווקי ולכן פה אולי יהיה הסבר ״פשוט יותר״), מה הם מחפשים וכל דבר אינפורמטיבי שעלה בנאום הזה – זה גם עוזר לי לאלתר אם צריך (נניח להדגיש איזה משרה שעשיתי או יכולת מסוימת שיש לי), וכאמור – מספק לי הרבה מידע שאחרת היה נמחק מהזכרון (הקצרצר) בסיום השיחה.

עוד דבר, אני אוהבת גם לכתוב מה שאלו אותי ומה עניתי – זה הצצה בקטנה ממש לראיון עצמו, וגם – איך אתם חושבים הייתי כותבת את הבלוג הזה?! 🙂

 

להתכונן

אז נכון, לא רק שהטלפון הזה לא תמיד מגיע בזמן נוח – לרוב הוא בהפתעה מוחלטת.

ואיך מתכוננים להפתעה אתם שואלים?!

בדיוק כמו שהצד המראיין מכין ״נאום״ שמטרתו לשווק את החברה, המוצר, הצוות, התפקיד – כך גם המועמד צריך לנהוג.

תכינו נאום (pitch) שיתמצת את הנסיון שלכם, הכישורים והיכולות, ויגרום לצד השני להבין לא רק מה עשיתם בתפקיד הקודם, אלא ממש איך היה נראה היום שלכם (בגדול).

תתאמנו עליו, תשננו אותו, תספרו אותו, ואז כשיפתיעו אתכם – תראו להם מה זה מוכנות 😉

 

ללכת אל, ללכת מ

יש לי קולגה ממקום העבודה האחרון, שגרה בעמק הסיליקון. בגלל הפרשי השעות (10 שעות מאחורינו), השיחות השבועיות שלנו היו מתנהלות בשעות הערב שלי שהן שעות הבוקר שלה. באחת השיחות שלנו, היא היתה אחרי אימון הבוקר שלה ואני בדיוק הגעתי הביתה ושמתי לב שלא עשיתי מספיק צעדים, אז יצאתי להליכה תוך כדי שאנחנו מדברות. כשאמרתי לה שהיא איתי בהליכה בשכונה, היא ענתה שאת כל השיחות הארוכות שלה היא עושה בהליכה.

כשהתחלתי להתראיין, נזכרתי בטיפ הזה שלה ובכל פעם שהיתה לי שיחת טלפון שקשורה לעבודה (AKA ראיון טלפוני) – עשיתי את זה בהליכה – לפעמים ממש יצאתי החוצה וניצלתי את ההזדמנות להתאוורר, ולפעמים הלוך-חזור בתוך הבית.

אם נחזור לתחילת הפוסט, בהליכה אני לא נשמעת כאילו הרגע קמתי משינה או באמצע צפייה באיזו סדרת מתח או שהפריעו לי לעלות רמה בקנדי קראש. אני נשמעת ערנית ופעילה והדיבור והקול שלי בהתאם. זה מאפשר לי לדבר בשטף והתלהבות וככה זה עובר לצד השני. וזה גם מגדיל את כמות הצעדים אז בכלל סבבה.

 

קרה לכם שהחלקתם תוך כדי ריצה מהמקלחת כדי לענות לטלפון? יצא לכם לענות לשיחה באמצע הרצאה? מחפשים עבודה ורוצים עזרה להתכונן?

שתפו אותי בסיפורים שלכם.

10 תגובות בנושא “זה זמן נוח עכשיו?

  1. וואו אורית טיפים מופלאים שבעיני תקפים לעוד כמה תחומי חיים מלבד ראיונות עבודה!
    את כותבת מקסים וזורם!
    תודה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s