מה את עושה כל היום?!

תנוחו, אני לא נחה.

לרוב האנשים יש נטייה לחשוב שאם אתה לא עובד – אתה מתבטל. אתה קם מאוחר כל יום, הולך לים או לבתי קפה (תלוי בעונה), חוזר לשנ״צ ונמרח מול בינג׳ של ״האנטומיה של גריי״. בקיצור, מעביר את היום ב…בטלה.

בינינו, למה לא?! אין מה למהר לקום בבוקר כדי לא להיתקע בפקקים, אין לחץ להגיע מוקדם לעבודה כדי להספיק כמה שיותר דברים או כדי לצאת בשעה סבירה לסידורים, ולמה לדחות למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים 🙂

אלא שזה נחמד בימים הראשונים, אולי שבוע. אוקיי, גג שבועיים. זה גם נחמד פה ושם לקחת מין פאוזה על החיים ולהתבטל.

אבל מה קורה כשאתה בבית לתקופה ארוכה שאינה ידועה מראש???

 

כידוע, בשנה האחרונה הייתי בבית. כמו שכבר סיפרתי בפוסטים קודמים, היו לי לא מעט ראיונות ולא מעט עבודות בית, אז חלק ניכר מהיום היה תפוס על ידי זה, לתקופה ארוכה. אבל מה עם שאר היום? מה עם ימים בהם אין ראיונות או אין תרגילי בית לעבוד עליהם? איך שומרים על סדר יום כשאין לו״ז מוגדר?

בהתחלה, זו נראתה לי הזדמנות אדירה ללכת כל בוקר לחדר כושר – זו מסגרת, זה סדר יום ואפילו יוצא מזה משהו טוב לגוף ולנפש. עשיתי את זה בתקופה הקודמת בה חיפשתי עבודה – וזה היה פתרון מוצלח – 6 ימים בשבוע (שישי חופשי) במכון, פוגשים אנשים, מתחברים, מתאמנים – מה רע?!

אז יישמתי את זה גם הפעם. אבל אחרי כמה חודשים, התחיל להימאס לי ורציתי גיוון. אז נרשמתי גם לפילאטיס מכשירים.

והיה נחמד. אפילו מאוד. אבל הבנתי שקביעת הלו״ז המאולץ הזה היא בעצם בריחה מהמציאות. והמציאות היא שאין לי עבודה ואני לא יודעת מתי תהיה.

 

אנשים

חיפוש העבודה שלי כלל שגרה של מעבר על לינקדאין ופייסבוק על בסיס יומי. אני עוד אספר על זה ביתר פירוט, אבל הפואנטה היא שהייתי די הרבה מהיום במחשב.

ויצא שראיתי הרבה פוסטים בפייסבוק, מייד כשהתפרסמו, כך שיצא לי להגיב עליהם מהר או לדעת מה קורה בזמן אמת.

פוסט אחד, הועלה ע״י בחורה מקסימה בשם תאיר, שמאז הקימה את מועדון קפה הבוקר, שכתבה שבתור עצמאית היא צריכה עזרה לקום בבוקר מוקדם ולהתחיל לעבוד ולכן מציעה לאנשים להיפגש איתה לקפה ב 9 בבוקר, מתחת לבית בת״א. היא פירטה איך היא יכולה לעזור לאחרים ומה מעניין אותה ופתחה את היומן לפגישות. שעה לתוך הפרסום, כבר לא היה מקום חודש וחצי קדימה. והתלבטתי אם לקבוע איתה או לא. מצד אחד, אני לא מכירה אותה ואין לי רעיון למיזם ועל מה נדבר, וגם עוד חודש וחצי אני טסה לחו״ל (פסח) ובטח כבר אחרי זה אמצא עבודה וזה… מצד שני, מה יש להפסיד?! חוץ מקצת שעות שינה כי להגיע לת״א מהרצליה ב 9 בבוקר זה קצת קשוח… מצד שלישי, זה כזה לא אני…

אז קבעתי. וכשהגיע היום, ממש התרגשתי. וישבנו ודיברנו הרבה יותר מהשעה שהוקצבה לשיחה מלכתחילה ויצאתי עם מלא תובנות ורעיונות ו…חברה חדשה.

 

חוץ מזה, הלכתי למלא מיטאפים שעניינו אותי – השקעתי בזה לא מעט זמן – וכך יצא שגם למדתי משהו חדש, וגם הייתי בחברת אנשים שהנושא הזה מעניין אותם. וקרה לא פעם אחת, שפגשתי את אותם האנשים בכמה מפגשים, אז השיחה כבר נהיית יותר אישית, ומפה לשם – נוצרו ממש קשרים אמיתים:

יש את חן שהעבירה מיטאפ על איך להיות הפרודקט הראשונה והיחידה בחברה, אז ברור שמייד התחברתי אליה.

יש את קרן, שראיינה אותי לתפקיד במהלך השנה הזו, וכעבור כמה חודשים ״נפגשנו״ בקבוצת ווטסאפ – אז אולי סירבתי להצעת העבודה שלה, אבל הרווחתי חברה חדשה.

יש את עדי, שהכרנו בכלל בערב קריוקי, אבל מפה לשם – היא אחראית לשם הבלוג שלי!

יש את תהילה וליאת, שרצו (כל אחת בנפרד) להרצות בפני קהל, אז הזמנתי אותן להרצות ליזמים במתחם בו התנדבתי ומאז אנחנו חברות.

יש את מלי, שבמקרה ישבנו אחת ליד השניה באחד הקורסים שעשיתי, ומאז הבנו שהופרדנו בלידתנו.

ויש את טליה, יפעת, יואל, טל, תמר, יובל, יעל ותום, נטע, רויטל, אלירן, יואב ו… מה בעצם אני רוצה להגיד? הכרתי מלאאאא אנשים חדשים בשנה הזו. וזה קרה בזכות זה שיצאתי מאזור הנוחות שלי והתחלתי לדבר עם אנשים ולהחליף טלפונים/פייסבוק, ולהזמין לקפה או ללאנצ׳ ו…בום! יש לי חברים חדשים!

 

התנדבות

באחד מהימים הפנויים שלי, קבעתי להיפגש עם חבר. הוא בדיוק קיבל את תפקיד המנהל של מתחם יזמות לסטארטאפים בתחילת דרכם. דיברנו על מה הוא עושה שם ומה התוכניות שלו, ומפה לשם – הוא הציע לי שני תפקידים: לנהל את קהילת היזמים במתחם (בהתנדבות), ולהיות מנטורית ליזמים האלו בתחומי ניהול מוצר.

מבחינתי, זה היה win-win – גם סדר יום, גם לפגוש אנשים וגם הזדמנות להישאר בעניינים ברמה המקצועית. רק כשעברו כמה חודשים, פתאום הבנתי איזה כייף זה להתנדב! כמה סיפוק זה נותן לתת ערך לאחרים ולראות איך זה מתקבל בצד שלהם.

אז לקחתי את זה עוד צעד קדימה, ועזרתי לאנשים עם כתיבת קו״ח (בעקבות פרסום הפוסט הזה בבלוג), ונפגשתי עם אנשים שרצו להתייעץ לגבי המוצר שלהם והכיוון שכדאי לקחת אותו, ונעניתי לערב מנטורינג לנשות קבוצה בפייסבוק (סופר-טק, מבית ״סופרגירל זה אופי״), ולעזור למלכות מוצר אחרות במבחני הבית או בהכנה לראיונות בניהול מוצר, ולאחרונה אני חלק ממיזם מקסים שנקרא Product League, שמהווה תכנית ליווי של 3 חודשים למנהלי מוצר צעירים.

תכלס, מספק ומהנה!

 

Fun

ואם כבר מדברים על הנאה, אז חו״ל זה בהחלט תוספת נאה לרשימה.

רגע, זה לא כזה טריוויאלי…את מחוסרת עבודה, מחוסרת הכנסה – מה חו״ל עכשיו?!

אז הנסיעה הראשונה לחו״ל בתקופה הזו, היתה מתוכננת הרבה זמן מראש – יש בר-מצווה לאחיין שלי וכל המשפחה נוסעת יחד בחגים. מעולה, חשבתי שעד אז אני אמצא עבודה ואודיע מראש שאני יוצאת לחופש. אין לחץ.

זה לא קרה – לא מצאתי עבודה, אבל הייתי בדי הרבה תהליכים לפני החגים, אז החלטתי לקחת איתי את הלפטופ, שיהיה. וטוב שכך, מתי בפעם האחרונה יצא לכם לעשות ראיון טלפוני ממלון ב mammoth lakes?!

הנסיעה השניה באה בעקבות הצלחת החופשה הראשונה, וככה מצאתי את עצמי בפסח בחופשה משפחתית בסלוניקי (מומלץ בחום)!

בנסיעה השלישית, המצפון כבר התחיל לעבוד – קצת אחרי שחזרתי מסלוניקי, התקשרה אלי חברה, עדי, ואמרה שיש לה כרטיס נוסף להופעה של אדל בלונדון, בסוף יוני, ואם בא לי לבוא איתה.

התגובה הראשונית שלי באמת היתה ״הגזמת! את מובטלת ומה זו החוצפה הזו לטוס 3 פעמים בשנה לחו״ל?!״. אלא שאז הרגעתי את עצמי וחשבתי שוב, בהגיון והתשובה שעלתה לי היתה ״זו פאקינג הופעה של אדל! בלונדון!! ברור שכן!״. תשובה שהסתברה כנכונה – יום אחרי ההופעה שלנו, אדל ביטלה את שאר ההופעות שלה מסיבות בריאותיות וככה זכיתי להיות בהופעה ה-120 שלה, באצטדיון וומבלי בלונדון, עם עוד 96000 מעריצים נלהבים ולהתרגש ברמות של…הופעה.

 

לימודים

מי שקרא את החלק של ״מי אני״ בבלוג, יודע שאני בבסיס ילדה טובה. שלא לאמר – חננה. ומה חננה אוהבת לעשות? נכון – ללמוד. כמה ומתי שרק אפשר.

זה התחיל בקורס מקצועי (ניהול מוצר אסטרטגי) שרציתי לעשות מזה זמן והאמנתי שיחזק את היכולות שלי ויתרום לחיפוש העבודה.

זה המשיך עם המון הרצאות השראה כחלק מקורס התפתחות אישית, שהחלטתי שפסק זמן כזה בחיים הוא הזדמנות טובה לחשבון נפש.

בדרך היה קורס כתיבת בלוג שהתוצאות שלו ברורות, ועוד כמה קורסים של כתיבת תוכן. השתתפתי בקורס ניהול מו״מ שהתאים להתמקחות על חוזי עבודה ובכלל, זה משהו שתמיד טוב לדעת.

עשיתי סדנאות אפיה כי צריך לאכול משהו, וגם כי זה תחביב ותיק ואהוב, ואפילו סדנת תחזוקה לרכב שבגינה ״אובחנתי״ ע״י חברה כמשועממת 🙂  אבל היי – אני יודעת להחליף גלגל באוטו שלי!

 

כמו שניתן לקרוא, זו היתה תקופה טובה ומרתקת, שעשיתי ולמדתי בה ה-מ-ו-ן. ואין ספק ששמחתי מאוד כשהיא הסתיימה, והתחלתי לעבוד.

אבל אחד הדברים שהבטחתי לעצמי היה שהעובדה שאני עובדת במשרה מלאה, לא תמנע ממני להמשיך ללמוד ולהתפתח, ולהכיר אנשים.

ובהתחלה, זה לא כ״כ עבד – כי הייתי חודש בארה״ב ורק התחלתי עבודה חדשה ופתאום השגרה שלי השתנתה ואני כבר לא כזו פנויה בכל שעה אחה״צ ו…החיים.

ואז [אחרי כמה חודשים] הגיעו ג׳ולט והקימו את בית הספר של העולם החדש, מתוך הבנה שאתה מקצועי בתחום מסוים, אבל נדרש להפגין עוד הרבה יכולות בתחומים אחרים ואין לך איפה ללמוד אותם, עד עכשיו.

וזה בול תפור עליי – כי אני יודעת את העבודה שלי כמנהלת מוצר, למרות שתמיד אפשר ללמוד עוד, אבל בא לי לדעת עוד המון דברים ש״תומכים״ בזה, או עוד דברים שיכולים לקדם את הכתיבה שלי בבלוג או סתם להעשיר את הידע שלי ולגרום לי לפגוש אנשים חדשים ומעניינים…ועכשיו זה אפשרי!

 

וזה משמח אותי לאללה, כי כבר הספקתי ללמוד דבר או שניים על מיתוג עצמי, על כתיבה אסטרטגית ועל ניהול זמן, ובעיקר הספקתי לעשות חברים חדשים, כל זה בזמן שאני עובדת במשרה מלאה (אפרופו ניהול זמן…).

אז אני לא אגיד ״לכו אחרי החלומות שלכם״, אבל בחייאת – תעשו מה שעושה לכם טוב – תלמדו, תכירו, תחקרו, תיזמו, תהנו!

 

 

4 תגובות בנושא “מה את עושה כל היום?!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s