מי אני

אהלן, אני אורית. 

מאז ומתמיד הייתי ילדה מסודרת, תלמידה טובה, כזו שהביאה נחת להורים ועשיתי הכל ״לפי הספר״ – צבא, לימודים (מדעי המחשב), עבודה בהייטק, עוד קצת לימודים (MBA), קצת יזמות (בתחום האפייה דווקא) ואז עוד עבודה, עבודה, עבודה. 

לפני שנה, הסטארטאפ בו עבדתי – נסגר, ומצאתי את עצמי – מנהלת מוצר מנוסה – מחפשת עבודה. כמי שגדלה כמו שציינתי, התחלתי לשלוח קורות–חיים, להתראיין, לעשות תרגילי בית ולקבל הצעות. אבל זה לא היה זה. משהו הרגיש לי לא במקום, ואחרי שקראתי את הספר של ליאור פרנקל, הבנתי ש״אני רוצה הכל״! אני רוצה הנאה ומשמעות, אנשים נחמדים ומוצר שאני מתחברת אליו, קידום וכסף… בקיצור – לא ״סתם עבודה״.

אבל זה לא פשוט לרצות הכל בעולם שלנו, כי מייד אומרים לך: ״את בררנית״, ״עבודה זה לא חתונה״, ״תתחילי כבר במקום כלשהו ותמשיכי לחפש, העיקר לחזור לעבוד״, ועוד כמה הגיגים שעוד תקראו עליהם. זה רק חיזק אצלי את הרצון להישאר נאמנה לעצמי, ולא לצעוד בתלם שאחרים שבויים בו.

הרבה דברים קרו בשנה החולפת – עשרות ראיונות, קצת פחות מבחנים ותרגילי בית, מלא פרוייקטי-צד וקורסים, ו…המון אנשים שפגשתי בדרך – וכל אלו הביאו לכתיבת הבלוג הזה. 

זה המקום שאחלוק איתכם את הדרך שעשיתי, התהליך שעברתי והתובנות שהגעתי אליהן במסע החיפוש [עבודה] הזה.

אה, וכדי להצדיק את שם הבלוג, יהיה פה גם תכל׳ס. ז׳תומרת – כלים פרקטיים לצלוח את כל מה שקשור בעבודת ניהול מוצר.

וגם – הבלוג הוא חלק מקהילת החממה לבלוגים של יונית צוק. וו-הו!