חושבים על הציבור: הסטארט אפ שעוזר לערים להתמודד עם הקורונה

פוסט אורח

לפני כמה שבועות, פנתה אלי שיראל נר, שאפרסם את הראיון שערכה עם זנסיטי, סטארטאפ שעוזר לרשויות מקומיות לקבל החלטות מבוססות דאטה. שיראל היא נערה בת 17, שמשתתפת במסלול של ג׳ולט שמסייע לבני נוער להשתלב בעולם העסקי בעתיד.

מי שעוקב אחרי פה, יודע שאני מאוד אוהבת את ג׳ולט ואת מה שהם עושים, ובטח שזה מוערך בעיני שבני נוער מתעניינים מגיל צעיר בחשיבה עסקית, ולא רק במבחני הבגרות שלהם.

אז הנה הראיון במלואו. תהנו!

" אני רואה שאנחנו פותרים בעיות הרבה יותר גדולות ללקוחות שלנו בצורה עוד יותר טובה ובסוף ממצבים את עצמנו ככלי שעיריות לא יכולות לעבוד בלעדיו" ראיון עם אחד המייסדים ועם מנהל המוצר של החברה שעוזרת לערים להתמודד עם הקורונה

בשל הקורונה אשר הגיעה אלינו בשנה האחרונה, חייהם של רבים מאיתנו השתנו ללא היכר, ולאו דווקא במובן החיובי. אצל אנשים רבים התעוררו בעיות כלכליות רציניות, ואצל אחרים התעוררו בעיות קלות בהרבה, אך עדיין אין זה אומר שאינם ישמחו לפתרון. אבל איך יוכלו הרשויות המקומיות לעזור לכולם כשמספר התושבים רב כל כך, התלונות רבות מספור, ויד הרשויות קצרה מלהושיע? בדיוק לשם כך קיימת חברת "zencity" שמצליחה לאתר את הבעיות המתעוררות בקרב האוכלוסייה בעזרת אלגוריתמים שמנתחים את התוכן ברשתות החברתיות ודומיהן ומעדכנים את הרשויות כך שיערכו בהתאם. אחד ממקימי החברה וה CTO (אחראי המערך הטכנולוגי) עידו עברי, וראש מחלקת המוצר בחברה שהעדיף לא להזדהות בשמו, התראיינו לספר על המיזם.

אז איך בכלל הגיע אליכם הרעיון למיזם הזה?

עידו: "שאלה מעולה, אז אייל (המייסד השני) הוא מתכנן ערים ואני מתכנת הרבה שנים ושנינו הגענו לבעיה משתי זוויות שונות ואמרנו שערים לא מבינות את הדבר הזה שנקרא תושבים ולא משתמשות מספיק טוב במידע שקשור לתושבים כדי להשתפר. במשך שנה וחצי בערך, ניסינו לעשות כל מיני דברים שקשורים לבעיה תוך כדי ניסיון למכור אותם לערים ולאט לאט התקרבנו לפתרון שעובד. התחלנו עם אפליקציה שהכי דומה לה היום זה מוביט, אספנו נתונים, אמרנו איפה יש נתונים? בתחבורה, ואז מה יש לעשות? אפשר לבנות אפליקציה שמאפשרת לנווט בעיר ובעצם לא סתם להגיע מנקודה א' לנקודה ב' אלא את אומרת מה חשוב לך, אם חשוב לך לשמור על איכות הסביבה או לשרוף קלוריות או להגיע מהר, אז לפי זה היינו מסדרים מסלול שקשור, נגיד אם את רוצה לשרוף קלוריות אז מסלול של אופניים והליכה ואם את רוצה להגיע מהר אז הרבה יותר אוטובוסים ומוניות, זה בגדול היה הרעיון והאפליקציה תהיה חינם והעיר תקבל גישה לנתוני הביקוש לתחבורה ציבורית פרטית וכאלה וכך תוכל להחליט החלטות. עכשיו זה מאוד רחוק ממה שאנחנו עושים היום אבל זה היה שלב בדרך, עשינו הרבה אינטראקציות של רעיונות עד שהגענו לרעיון אחד שבאמת עבד, עשינו את זה תוך הקשבה, פשוט הלכנו עם הרעיונות שלנו אמרנו הנה הרעיון הזה או כל רעיון אחר שהיה לנו בדרך, בואו תגידו לנו מה אתם חושבים על זה האם אתם מוכנים לקנות את זה, אפילו בחלק מהדברים בנינו ממש את האפליקציה, שהיתה קיימת ב "app store"  איזושהי תקופה וניסינו להבין האם הדבר הזה ימכור, האם ערים ישתמשו במידע הזה ולאט לאט הבנו יותר ויותר איך נראית הבעיה, מה הבעיות האמיתיות של הלקוחות שלנו. אני אתן לך רמז: לערים אין כזו בעיה של ביקוש לתחבורה ציבורית, זה לא שהיא לא קיימת פשוט זו לא בעיה גדולה"

יתר על כן עידו אף מסביר על המיזם עצמו: "מה ש"zencity"  עושה בשלושה ארבעה משפטים זה לעזור לערים להבין את הדבר הזה שנקרא תושבים ולקבל החלטות יותר טובות שמפקטרות בעצם פנימה את הדעות של מי שגר בעיר ועל ידי זה מחליטות טוב יותר מה לעשות. אם אתם רוצים לשפץ את מרכז העיר אז מאוד כדי להקשיב לתושבים ולבעלי עסקים במרכז העיר, מה הם אומרים שנראה להם הבעיות או למה הם חושבים שזה רעיון טוב, הדרך שאנחנו עושים את זה נשמעת די פשוטה אבל היא לא הייתה קיימת לפני ש"zencity"  באה לסביבה שזה בעצם לאסוף מידע שנמצא בחוץ ברשתות החברתיות, מחדשות, מטוקבקים וגם מידע שיש לעיר כבר כמו לפנות למוקד העירוני, דברים כמו אנשים שמציעים הצעות לתיבת הצעות של העיר או אפילו אימיילים. בארצות הברית זה בעיקר מקובל, כשיש חברי מועצה ואני כתושב יכול לשלוח מייל לחבר מועצה שאני הכי בקשר איתו שקשור לשכונה שלי. אנחנו אוספים את המידע מכל הערוצים האלה ומנתחים אותם באמצעות אלגוריתמים שמבינים שפה טבעית או בסוג מסוים של בינה מלאכותית והמוצר שלנו הוא דשבורד שמראה את כל הנתונים האלה ומסתכל על כל סך פידבק התושבים ואומר: השבוע מדברים הרבה על public safety ועל מצב המדרכות, כלומר הוא מראה את כל הנושאים ודברים טרנדיים, באיזה אזורים התושבים מרוצים יותר או פחות וזה בעצם נותן לעירייה לעשות דשבורדים מעניינים על דברים שמעניינים אותם נניח את יכולה לנחש שרוב הערים מתעניינות במה התושבים אומרים על קורונה ועל חיסונים ועל בתי ספר בהקשר של קורונה ואנחנו עוזרים להם לעקוב אחרי המידע הזה בכל מיני צורות שמעניינות אותם, אנחנו עובדים רק עם "local governments" (ערים או מין מועצות אזוריות) אנחנו עובדים בארץ עם כ10 לקוחות ובארצות הברית עם עוד 170. בארץ זה ערים כמו תל-אביב, רמת-גן, אילת, באר שבע, נתניה וכאלה ובארצות הברית אנחנו עובדים עם עיריות ממש ממש גדולות כמו אל איי ויוסטון ושיקאגו וגם ממש קטנות כמו שבחיים .לא שמעת עליהם כמו"blue ash ohio" 

גם מנהל המוצר מספר על תפקידו בחברה: "בדרך כלל לנהל מוצר מורכב משני חלקים, אחד זה באמת האפיון של הפיתרון שהוא הרבה פעמים אפיון שקשור לממשק משתמש ומה קורה מאחורי הקלעים כדי שהמוצר או הפיצ'ר יעבדו, והחלק השני זה באמת ההוצאה לפועל, העבודה עם כל התפקידנים בשרשרת הדרך של המוצר כדי בעצם להביא את המוצר ללקוחות, ברגע שפיצ'ר מגיע ללקוחות אז בעצם מראיינים את הלקוחות, מסתכלים על המוצר מתפקד, ואז או שמשפרים את הפיצ'ר הזה או שממשיכים קדימה בבניה של המוצר ומפתחים את הפיצ'ר הבא"

יתרה מזאת מנהל המוצר מספר על התמודדותו עם היותו אחראי על אנשים רבים במסגרת תפקידו: "מנהל מוצר זה תפקיד שהוא מאוד מנהיגותי, אז חוץ מזה שצריך להיות לך לפעמים רקע טכני, לפעמים חוש טוב לחווית משתמש ולאפיון של חווית משתמש וכישורים אנליטיים. בסוף מנהל מוצר הוא לא מנהל ישיר של שאר התפקידנים של שאר המוצר, אבל הוא צריך לעורר בהם מוטיבציה וכן להוציא את הדברים בזמן ובאיכות מספיק טובה ולכוון אותם מאוד למשימה" ומוסיף " אני לא פגשתי מנהל מוצר טוב שהוא לא איש של אנשים, איך עושים את זה? כל אחד והדרך שלו, אבל זה תכונות כמו להיות מכונות תקשורת טובות ולדעת לרתום בעלי תפקידים אחרים"

 האם היו לכם חששות מסוימים בהוצאת המיזם לפועל?

עידו: "בטח, נניח בעולם האמיתי מאוד קל להסתכל על זה לאחור אבל כמעט סגרנו את החברה כמה פעמים. זה חריג קצת, אבל עבדנו שנה וחצי בלי משכורת, לדעתי קיבלנו משכורת רק פעמיים במהלך השנה וחצי הזו כלומר מימנו את החברה מכיסנו, בין היתר כי האמנו ברעיון וראינו שיש שם משהו, לא הצלחנו לממש את המשהו הזה אבל ראינו שיש שם בעיה ומצד שני כמות הפעמים שאמרו לנו "מה ערים?" מי מוכר לערים, מה זה הדבר הזה, ערים זה גופים ארכאיים, ערים לא יודעים לקנות טכנולוגיה, ערים זה גופים שלא מבינים בינה מלאכותית, היו הרבה סיבות למה להגיד לא, וברגע שבונים משהו חדש הרבה פעמים שומעים כל מיני סוגים של לא, כן יש הרבה חששות, אני כן אגיד שעם הזמן גם הבנו שאנחנו יודעים לבנות דברים מאוד מהר וגם התחום המשיך לרתק אותנו כלומר העולם המשיך לרתק אותנו גם אם הבעיות שמצאנו לא היו הכי טובות, הוא עד היום מרתק אותנו כלומר לא פתרנו את כל הדברים"

האם קרה שפיתחתם דבר מסוים וברגע האמת זה לא עבד? איך מתמודדים עם דבר כזה? 

מנהל המוצר מסביר:" אחד הדברים שלמדתי כמנהל מוצר זה שתמיד חייב להיות מקום לטעויות, כדי לעשות דברים שיצליחו בגדול הרבה פעמים זה בלתי נמנע ליפול בדרך ולעשות טעויות, אני חושב שכל בתי ספר הטובים למוצר שאני מכיר מעודדים טעויות כלומר אם אני רוצה לרוץ בצורה מהירה, אתה מצד אחד רוצה שיוקדש מספיק מקום למחשבה, מצד שני אתה כן רוצה להיות "בולד" ובסוף להוציא דברים ולהביא אותם ללקוחות בזמן קצר, אז צריך לקבל החלטות, כמנהל מוצר אתה מקבל מלא החלטות ביום, וזה מקצוע שחייב להיות בו מקום לטעויות, החוכמה היא ללמוד מהם, אם לא עומדים בזמנים קריטי לעשות מה שנקרא "retrospective" שבעצם לוקחים את תקופת העבודה על הפיצ'ר, מנתחים אותה ורואים איפה טעינו, איפה נפלנו האם התכנון שלנו היה קלוקל? האם היינו שאננים? האם האנשים לא עבדו קשה מספיק? האם זו הייתה בעיה של זמנים או פשוט זה פיצ'ר שנכשל כי לא משתמשים בו? קריטי לעשות "retrospective" ולגלות איפה טעינו"

מנהל המוצר אף מפרט על האחריות שבתפקידו והדרישות ממנהל המוצר: "אני חושב שלנהל מוצר זה "With great power comes great responsibility" אני חושב שבסוף אנשי המוצר הם אלה שצריכים לבוא ולהגיד ולנמק למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, מה האסטרטגיה, אני חושב שיש פה הרבה על הכתפיים, מנהלי מוצר לא חייבים להיות דיירקטורים כדי שתהיה להם השפעה גדולה על המסגרת של החברה, אני חושב שפשוט יש להם הרבה על הכתפיים ואתה חייב להיות בן אדם שמחפש את זה, מחפש את האחריות"

האם נקלעת לקשיים במסגרת עבודתך? 

עידו: "בטח. אני אתחיל בזה שאני אגיד שאני בן 40 ויש לי תואר במדעי המחשב, הייתי מפתח עד בערך שנת 2009 ואת זה עשיתי ב2015, בשש שנים האלה לא כתבתי קוד בכלל. הייתי צריך להתעדכן מחדש בהרבה מאוד דברים ולמעשה ללמוד. כתבתי אלגוריתמים ופרוטוקולים, אני אישית הייתי צריך ללמוד מאפס ואז בסוף 2016 כבר הבנו שהיתרון שלנו לא יעבוד בלי איזה שהוא סוג של בינה מלאכותית וגם את זה הייתי צריך ללמוד מאפס, פשוט כדי לבנות פיתרון שהוא MVP (Minimum viable product), מוצר מינימלי בעל ערך. היה צריך לעשות דברים שיחסית משתמשים יאהבו, לראות ולהשתמש במשהו ,שמסווג הרבה מאוד מידע. כיום זה אתגרים שנראים לי די קטנים, היום כשהחברה כבר ב180 לקוחות ולקוחות רוצים לעשות משהו אחד ואנחנו רוצים לעשות משהו אחר ובעיות של כסף ואנשים, היום האתגרים הרבה יותר גדולים בעיני, ככל שהחברה גדולה ועושה דברים אמתיים בשוק ומביאה אימפקט לעולם דווקא כמות האתגרים גדלה ולא קטנה" ואף מוסיף:" מן הסתם אולי האתגר הכי גדול זה שצריך להיות בן אדם שכותב קוד, יום שני עושה מכירות יום שלישי עושה שפות יום רביעי כותב מסמכים, מגיש בקשות למדען הראשי או לראשות החדשנות כמו שקוראים לזה היום, צריך הרבה מאוד skills מוזרים כדי להצליח"

דבר זה מוביל לשאלה הבאה שלנו: אלו כלים אתה חושב עבודתך העניקה לך? 

עידו מסביר:" קודם כל הסתכלות על העולם כמקום שיש בו הרבה בעיות, כלומר בעיות לפתור. לא הסתכלתי על העולם ככה קודם, אני מודה שספציפית התחום הזה עניין אותי ואני מסתכל ואני אומר: אני רואה עוד הרבה דברים לא פתורים שאפשר מחר בבוקר להקים עליהם חברה, הבנה יותר גדולה במה שקורה בעולם, כלומר לטוב ולרע החברה שלנו לא מנותקת מהפוליטיקה ולא מנותקת מהעולם האמיתי, אנחנו מאוד מושפעים מאירועים גאו-פוליטיים בארצות הברית בעיקר וזה ככה פתח לי את הראש, ומעבר לזה התחלנו די פנימי, עשיתי MBA בחיים הקודמים שלי לפני zencity, זה לא שלא הבנתי כלום בעסקים אבל אין כמו להקים עסק בעצמך כדי להבין מה באמת חשוב בעסק עובד, אני חושב אולי הדבר האחרון שלמדתי זה אנשים, עיר זה יצור ווירטואלי, זה בעצם אוסף של אנשים שעושים דברים עם תפקידים ועם יחסים ביניהם. אני חושב שגם חברה היא אותו דבר והיום אני הרבה יותר מבין באנשים ממה שהבנתי פעם. איך לגייס אנשים אליך או איך להשאיר אנשים, מה חשוב לאנשים, איך לעשות שיחות טובות או פחות טובות וזה אחד הדברים הגדולים" 

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? 

מנהל המוצר: "יש כמה דברים שאני מאוד אוהב. קודם כל אני מאוד מאוד אוהב את המקצוע, אני בתחום של מוצר כבר שנים, היום אני כבר מנהל מנהלי מוצר, ואני מאוד מאוד נהנה בתהליך של האפיון, לעשות מוצר בידיים, לנסות לפתור בעיה למשתמשים וכשזה מצליח, כשזה נותן מענה לבעיה ומצליח, ואני חושב שבאמת שיש לך יכולת השפעה מאוד רחבה גם בתוך הארגון וגם בסוף על המשתמשים כי אתה יכול לבנות מוצר טוב ליוזר שנגיד עוזרת לו מאוד בעבודה שלו, אם אתה נגיד עושה עבודה טובה אז השפעת פה על חיים של המון אנשים, כי מה שיפה במוצר בשונה נגיד מלתת שירות שזה בסקייל כלומר אתה מפתח מוצר ובסוף יש לו מטרה שיהיו לו הרבה משתמשים, גם אני באופן עקבי עבדתי בחברות ועל מוצרים שעושים טוב בעולם, אז זה גם איזשהו דרייב מאוד רציני שלי" 

מה השאיפה הכי גדולה שלך שקשורה ל zencity?

עידו עונה: "זה קל, להגיע ל1,000 ערים. חשוב להגיד, היתה בעיה להגיע ל100 ערים וזה התחלף בינואר האחרון כשפשוט עברנו את המאה ופשוט הוספתי עוד אפס אני מניח שכשנגיע ל1,000 ערים אני פשוט אוסיף עוד אפס"

איפה אתה רואה את החברה בעוד כמה שנים?

מנהל המוצר: "אני רואה שאנחנו פותרים בעיות הרבה יותר גדולות ללקוחות שלנו בצורה עוד יותר טובה ובסוף ממצבים את עצמנו ככלי שעיריות לא יכולות לעבוד בלעדיו, כאילו כמין סטנדרט שאין עליו עוררין שערים חייבות כדי לקבל החלטות בצורה טובה שלוקחת את התושבים שלהם בחשבון"